הסיבה לכאב כרוני היא בד"כ מורכבת.
היא מורכבת ממספר גורמים אפשריים:
מבנה הגוף
עקמת, קיפוזיס, סקוליוזיס, לורדוזיס, פלטפוס, אולפוס, רגל אחת קצרה וכו'
המבנה ישפיע על הכאב היות והיציבה נגזרת מהניסיון לייצב את גופינו אל מול הגרביטציה והעומס יורד דרך השרירים, העצמות והרקמות הרכות עד לאדמה. חלוקת העומס במרחב מושפעת רבות מהמבנה. לדוג' אם אדם עם רגל ימין קצרה יותר יעמוד על אדמה מיושרת, רוב המשקל של הגוף יפול על החצי הימני של הגוף ויגרום לעומס רב ובהמשך גם לכאב שלא ירפה.
לחץ ומתח נפשי
בזמן לחץ נפשי גופנו מתכווץ ומשחרר הורמונים של קורטיזון שמחלישים את מע' החיסון שלנו.
כיווץ ממושך יגרום לתקיעות באותו מסלול אנרגטי וכאב יחל להיווצר.
בנוסף, רגשות של כעס ומירמור גורמים לכאב שהופך להיות כרוני.
איזורים המועדים לכאוב במקרים אלו הם:
פעולה שרירית חוזרנית
הגוף שלנו לא מותאם לעשות פעולה אחת מסויימת שחוזרת על עצמה פעמים רבות במסגרת זמן מסויים קצוב.
לדוג' הקלדה במחשב מס' שעות ביום יכולה לגרום לתסמונת התעלה הקרפלית (כאב בשורש כף היד). המשמעות היא דלקת כרונית וקבועה באיזור שורש כף היד שמשפיעה על כל כף וגורמת להירדמות וכאב.
דוגמאות נפוצות:
יציבה או תנועה לא נכונה
בעולם המערבי שיצרנו לעצמנו, כבר איננו מפעילים את הגוף באופן הומוגני ומאוזן.
בעבר היינו עובדים בשדה, חורשים, עודרים, זורעים, קוצרים ומשתמשים בכל הגוף שלנו בצורה מגוונת ומממשים את הפוטנציאל שלו.
היום אנחנו ישובים במשרדים, ללא אור שמש, בד"כ על כסאות שלא מותאמים לגוף שלנו, ומולנו המחשב שעליו אנחנו עובדים, ללא תזוזה, אפילו לא של הצוואר והמנח שלנו תקוע בצורה מסויימת שלא תמיד נכונה במשך מספר שעות ביום. (גם המנח של הצוואר וגם המנח של הידיים יכולים להיות לא תקינים. המנח של הידיים צריך להיות 90 מעלות יחסית לשולחן והירכיים שלנו גם כן. לכן צריך לפעמים לשנות את גובה הכיסא ואף לשים דרגש קטן לרגליים)
לעיתים יפריע את עבודת המחשב, טלפון או הפסקת אוכל. אבל רוב הזמן אנחנו נמצאים ללא תנועה, מקובעים, והעומסים על הגוף מתחילים לעבוד באופן שלא מטיב איתנו.
כאבי ראש, צוואר וכתפיים עלולים להתפתח ולגרום סבל רב.
יציבה לא נכונה יכולה להיות גם תוך כדי הליכה, נהיגה, צפיה בטלויזיה, סימוס בנייד, יד שמאל של הנהג שמונחת על החלון של האוטו, עצירת הנשימה וכו'
כדי לדעת מה תבנית ההתנהגות שלנו שאנו עושים לא נכון, דרוש המון סבלנות, מודעות, ענווה וחשיבה פתוחה.
בד בבד נוכל לזהות את הדפוס של ההתנהגות האוטומטית שלנו ולשנות אותו.
בטיפולים שלי אנחנו חוקרים ביחד ומנסים למצוא דפוס זה.
גם לאחר הגילוי של הדפוס, השינוי לא יבוא מיד אלא תוך כדי עבודת מודעות מתמדת.